השיעור השבועי של מרן הראשון לציון הגאון רבי דוד יוסף שליט"א - דיני תפילת עמידה בעשרת ימי תשובה

השיעור השבועי של מרן הראשון לציון הגאון רבי דוד יוסף שליט"א I מוצ"ש פרשת ניצבים וילך, כ"ג אלול בשעה 23:30 #השיעור_השבועי #הרב_דוד_יוסף #הראשון_לציון #יחוה_דעת #הלכה #הלכה_למעשה 👏 להצלחת: ר' חיים מאיר בן חנה קורסון הי"ו - שהקב"ה יצליחהו בכל מעשה ידיו בבריאות גופא ונהורא מעליא אמן נושא השיעור: תפילת עמידה בעשרת ימי תשובה: שינויים בחתימות וכלל "ספק ברכות להקל" שינויים בתפילת העמידה וההלכה למעשה הוספות רשות (לא לעיכובא): הגאונים תקנו להוסיף ארבע בקשות (זכרנו לחיים, מי כמוך, וכתוב לחיים, ובספר חיים). להלכה, מי ששכח הוספות אלו ולא נזכר עד סיום הברכה – אינו חוזר. חתימות חובה (לעיכובא): חז"ל קבעו במסכת ברכות להחליף שתי חתימות: מ"האל הקדוש" ל"המלך הקדוש", ומ"מלך אוהב צדקה ומשפט" ל"המלך המשפט". מרן השולחן ערוך פסק כדעת רוב הראשונים (רי"ף, רמב"ם ועוד) ששינויים אלו מעכבים, ולכן מי שטעה ולא חתם בהתאם, לא יצא ידי חובה ועליו לחזור. זאת בניגוד לדעת הראב"ד הסובר שהשינוי הוא לכתחילה בלבד. מחלוקת "המלך המשפט" שיטת תלמידי רבנו יונה והרמ"א: במקרה שאדם טעה וחתם "מלך אוהב צדקה ומשפט" במקום "המלך המשפט" ונזכר לאחר מכן, הוא יצא ידי חובה ואינו חוזר, מכיוון שהמילה "מלך" כבר מוזכרת בברכה המקורית. שיטת השולחן ערוך ורוב הראשונים: פוסקים שגם במקרה זה חובה לחזור. ספר המאורות מסביר את ההבדל המהותי: "מלך אוהב צדקה ומשפט" מתייחס לכך שהקב"ה אוהב שעם ישראל מקיים משפט צדק (בדומה למצוות מינוי הדיינים שניתנה במרה), בעוד "המלך המשפט" מציין שהקב"ה יושב כעת בעצמו על כיסא המשפט ודן את העולם. פסיקת "ספק ברכות להקל" במחלוקת מול השולחן ערוך פסק הבן איש חי: בחר להחיל את הכלל "ספק ברכות להקל" (סב"ל) אפילו נגד פסק השולחן ערוך. לכן פסק שמי שטעה ואמר "מלך אוהב צדקה ומשפט" ימשיך הלאה ואינו חוזר, כדי להימנע מספק של ברכה לבטלה. דעת מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל: הרב זצ"ל התנגד בתוקף לפסק זה והורה לעמוד על הוראת השולחן ערוך ולחזור, מתוך שלוש טענות: דעת החיד"א ועוד שהכלל של סב"ל נגד מרן אינו מוסכם על הכל, ולכן מי שבוחר לנהוג כפסיקת השולחן ערוך – יש לו על מה לסמוך. תוקף המנהג מתגבר על ספק: הכלל של התרומת הדשן קובע שבמקום שיש מנהג ידוע לברך, לא אומרים סב"ל. וכך העיד הגאון רבי אפרים הכהן על ר' אברהם הלל שמחה בשיעורו של הבן איש חי. כל זה מוכיח שמנהג הספרדים בפועל היה לחזור. הסברא ההגיונית למזעור נזקים: כלל סב"ל נועד למצבי "שב ואל תעשה". אולם באמצע תפילת עמידה, המשך התפילה מבלי לחזור מוביל למצב שבו כל הברכות הבאות מכאן והלאה הן ברכות לבטלה לדעת השו"ע (כיוון שדילוג על חתימה תקינה מעכב את כל רצף התפילה). מכיוון שבכל תרחיש (הן בחזרה והן בהמשך) נכנסים למצב של ברכה לבטלה לפי אחת הדעות – הרי שהאדם מסובך ללא מוצא (כדוגמת משל לאדם הכלוא תחת דוב). הדרך היחידה "למזער נזקים" היא לחזור ולתקן כדעת השו"ע, ובכך להבטיח לכל הפחות את קיום מצוות התפילה לדעת רוב הראשונים, כפי שעולה גם מדברי התלמוד הירושלמי. לתרומות באשראי או בביט: https://donate.ydaat.co.il/ לשאלות בהלכה - קו ההוראה העולמי: 6730* לקבוצת הטלגרם של "יחוה דעת": https://t.me/YechaveDaat ניתן גם להצטרף לקבוצות הווטסאפ של יחוה דעת לקבלת דברי הלכה ופרשת שבוע קצרים כל יום כמה דקות מאת מרן הראשון לציון הגאון רבי דוד יוסף שליט"א קבוצה סגורה ושקטה ללא דיונים. הצטרפו ותחי נפשכם! תזכו למצוות! כדי להצטרף לקבוצת ה-WhatsApp: https://chat.whatsapp.com/DX8nHekVGzmIoztJ5y1HxI או לשלוח הודעת ווטסאפ למספר: 02-652-5666 #הלכה #הלכה_למעשה #תורה #הראשון_לציון #הרב_דוד_יוסף #השיעור_השבועי #יחוה_דעת